מורה ל- Pilates & Pilates PWR, שני מאמנת פילאטיס פוואר ופילאטיס פלאו. בשנת 2017 עברתי תאונה ששינתה את חיי, איבדתי את מרפק שמאל. אחרי ניתוח שחזור, שתי פלטות ושמונה ברגים, קיבלתי במתנה תעודת נכה ואת התירוץ המושלם לא לעשות ספורט. לפני ארבע שנים החלטתי להתגבר על הכאבים והתחלתי את דרכי בעולם הפילאטיס אצל מורן. דיי מהר ראיתי את הגוף שלי משתנה והרגשתי שאני מתחילה להתחזק. המאמנות אתגרו אותי, גרמו לי לרצות להצליח כמו כולן ולא ריחמו עלי. הן התייחסו אלי בצורה כל כך שווה, עד שלפעמים הייתי שוכחת שאני מוגבלת. לראשונה מזה שנים, לא רק שלא הרגשתי שאני מוגבלת, הרגשתי שאני יותר חזקה מכולם. עם התפרצות הקורונה התחלתי לאמן חברים בעצמי. בין סגר לסגר, הספקתי להתחיל ולסיים קורס מדריכות, והתחלתי לאמן. נכון, זה לא מושלם, יש דברים שאני לעולם לא אוכל לעשות, אבל 2020 לימדה אותי שיש צרות גדולות יותר 🙂 אני התגברתי על התירוץ שלי, מה איתך?